ניקוב (פרפורציה) בשורש הינו פתח מלאכותי המחבר בין חלל מוך השן לבין הרקמות התומכות ו/או חלל הפה. הגורמים לניקובים הם טעויות במהלך טיפול דנטלי או תהליכים פתולוגיים. טעויות מכאניות מתרחשות בעיקר במהלך טיפול שורש או הכנה למבנים. הסיבוך העיקרי לאחר ניקוב בשורש מתבטא בזיהום בקטריאלי וכתוצאה מכך דלקת, ספיגת עצם, ו/או נמק. לעתים הסיבוכים עלולים להוביל לעקירת שיניים אם הניקוב לא טופל כראוי לאחר האבחון.
הסיכויים לריפוי ניקובים תלויים בטיפול נכון בזיהום הבקטריאלי ומניעת גירוי מתמשך של חומרים באזור הניקוב. דר' צבי פוס ודר' מרטין טרופ ערכו מיון של ניקובים המבוסס על הגורמים המשפיעים על סיכויי הריפוי זמן
ניקוב טרי – ניקוב המאובחן סמוך למועד התרחשותו ומטופל מידית בתנאים אספטיים. פרוגנוזה טובה.
ניקוב ישן - ניקוב המאובחן לאחר שלא טופל זמן רב ואזור הניקוב הזדהם. פרוגנוזה פחות טובה. גודל
ניקוב קטן – ניקוב בגודל קטן מקצה מכשיר אנדודונטי בגודל 20. הנזק לרקמה בניקובים אלו הוא קטן ואטימת הניקוב קלה. פרוגנוזה טובה.
ניקוב גדול – מתרחש בזמן הכנה למבנים, בליווי נזק משמעותי לרקמה וזיהום מהרוק או דלף כותרתי. אטימה טובה של ניקוב גדול קשה יותר ודורשת מיומנות וחומרי אטימה יעילים. מיקום
ניקוב כותרתי – ממוקם כותרתית לגובה העצם הקרסטלית ולאפיתל התאחיזה בליווי נזק מינימלי לרקמות תומכות, וגישה נוחה לטיפול מתאים. פרוגנוזה טובה.
ניקוב קרסטלי – בגובה אפיתל התאחיזה והעצם הקרסטלית. פרוגנוזה גרועה.
ניקוב אפיקלי – אפיקלית לעצם הקרסטלית ולאפיתל התאחיזה. פרוגנוזה טובה.
בשיניים רב שורשיות הפורקציה היא מקום קשה לגישה ולטיפול ובדרך כלל הפרוגנוזה נמוכה. אבל המיקום בפורקציה יכל להיות אפיקלית, כותרתית או בגובה העצם הקרסטלית. הפרוגנוזה תשתנה בהתאם לאותם גורמים שתוארו לניקוב לטרלי בשן רב שורשית.
טיפול משתנה בהתאם לסוג הניקוב לפי המיון של דר' צבי פוס ודר' מרטין טרופ (1). ניקוב אפיקלי יטופל לפי העקרונות המיושמים בטיפול שורש אורתוגרדי רגיל עם חומרי האטימה המצויים בשימוש לאטימת תעלות השורש. כאשר התעלה המקורית אינה נגישה ומפתחת כתוצאה מכך דלקת סב שורשית, מומלץ לבצע קיטוע של קצה השורש ואטימה רטרוגרדית. ניקובים מזוהמים יטופלו בחומרי חבישה אנטיבקטריאליים לפני אטימת תעלות השורש. ניקובים גדולים יטופלו כמו שיניים עם פתח חודי גדול, למשל שימוש במימת הסידן לזמן ממושך עד להיווצרות רקמה חוסמת קשה סמוך לניקוב. ניקוב קרסטלי קשה יותר לטיפול בגלל הקרבה לאפיתל התאחיזה ואפשרות לחיבור עם החריץ החניכי. במקרים אלו מומלץ לאטום את הניקוב עם חומר המתקשה מהר ובעל תכונות ביוקומפטביליות למניעת גירוי הרקמה הפריודונטלית. במקרים של שן חד שורשית יש אפשרות לבצע אקסטרוזיה של השן באמצעים אורתודונטיים וע"י כך לשנות את מיקום הניקוב מקרסטלי לכותרתי. במיקום החדש ניתן לאטום את הניקוב בשטח הפנים החיצוני ללא מעורבות כירורגית. ניקובים בפורקציה של טוחנות מאתגרים במיוחד. הניקובים הגדולים בפורקציה קשים לאטימה כי אין שליטה בחומר השיחזור ויש סיכון מתמיד שהחומר יחדור לרקמה הפריודונטלית ובכך יפגע בסיכויי הריפוי.
החומר גלס יונומר הוא אחד החומרים הבודדים שיכול לאטום את הניקוב ברצפת הלשכה ללא דחיקת חומר לתוך הרקמות התומכות. יותר מכך, ניתן לדחוס לאחר התקשותו המהירה חומרים נוספים כדי לשפר את האטימות ללא יצירת תהליך דלקתי משמעותי (תגובה דלקתית דומה לגלס יונומר המונח לבד או על קלציום סולפט או הדרוכסיאפטיט). MTA הוצע גם לשימוש לטיפול בניקובים. במספר עבודות in vitro, MTA הראה תכונות טובות של אטימה. בשימוש בחיות ניסוי לטיפול בניקובים, לא נראו סימני דלקת ברקמות התומכות ובמקרים מסוימים נוצר צמנטום על החומר. רמה גבוהה של pH ב MTA תומכת בריפוי ויצירת רקמה קשה כמו במימת הסידן. מספר תיאורי מקרה בספרות מראים ריפוי רקמתי כאשר MTA היה חומר האטימה.
לMTA חסרון משמעותי בטיפול בניקובים גדולים משום שזמן התקשותו ארוך ונדרשת פגישה שנייה כדי לסיים את טיפול השורש. בנוסף לכך, מחירו הגבוה מקשה על שימושו בקהילות ומדינות מסוימות.
מחקרים אחדים הראו ש -MTA מבחינה מיקרוסקופית זהה מבחינה כימית למלט. שני החומרים הראו ביוקומפטביליות ותוצאות היסטולוגיות דומות. כך שמלט יכול להיות בעתיד בסיס לטיפול בניקובים בשל תכונותיו הביולוגיות הטובות ומחירו הנמוך.
ניקוב כותרתי נגיש בקלות מתוך השן או משטח פנים חיצוני ובחירת החומר לאטימה חייבת להתחשב בגורמים אסתטיים. חומרים מורכבים מומלצים בשיניים קדמיות ואמלגם לשיניים אחוריות (1).
סיכום
ניקוב בשורשים הינו סיבוך שעלול לגרום עקירת שיניים. הבנה טובה של האתיולוגיה, אבחון ומיון לפי הסוגים השונים וטיפול מהיר מיד לאחר האבחון מאפשר שמירת שיניים רבות שבעבר נעקרו.
מאמרים הקשורים לניקובים מהמחבר דר' צבי פוס ועמיתיו:
Fuss Z, Trope M. Root perforations: classification and treatment choices based on prognostic factors. Endod Dent Traumatol 1996: 12: 255-264.
Fuss Z, et al. Root resorption--diagnosis, classification and treatment choices based on stimulation factors. Dent Traumatol 2003: 19: 175-182.
Fuss Z, et al. Determination of location of root perforations by electronic apex locators. Oral Surg Oral Med Oral Pathol Oral Radiol Endod 1996: 82: 324-329.
Fuss Z, et al Sealing furcation perforations with silver glass ionomer cement: an in vitro evaluation. J Endod 2000: 26: 466-468.
